הדמות השרועה ליד אוניה נעה באי-נוחות, ודיברה בפעם הראשונה. "ומה עם אחותי, קמורי? "שאלתי.

נשים כובסות בראשית ימיו שלה קיבוץ. תמונה על הקיר בבבית חנה סנש  

כולם מביעים אופטימיות ולא נותנים למשבר לשבור את רוחם ואת אהבתם לחקלאות ישראלית גאה מאת: טלי אשחר גוטליב אחת מחממות הפרחים של חברת י.ז.מ לב פרחים בכפר ידידיה

השם כלל את שני מרכיבי החזון: על מרחבי השדות ומעמקי הים יבססו יישוב חקלאי גדול, רב-ענפים – חקלאות לסוגיה, דייג, ספנות וחרושת. באותו מעמד, הוחלט להצטרף לרשת הישובים של 'הקיבוץ המאוחד', מתוך "הכרת הזהות שבין דרכנו הכיבושית לבין זו של יישוביו האחרים". על סף מלחמת העולם השנייה, צצה הזדמנות מידית להיכנס לספנות ארוכת – טווח, על אניות המפליגות למרחק רב. שוב הוטלו לוויכוח לגבי כיוון זה. נוצר חשש מניתוק הספנים מן הקיבוץ לחודשים ושנים, ושמא לא "יחזיקו מעמד בין המלחים ומנהגיהם".

המצרים הסתלקו אחרי זמן מה. מאוחר יותר ראו בעיתון לבנוני ידיעה על "הפגזת נמל קיסריה". התמונות נלקחו מהפגזת נמל המבורג במלחמת

משם נלך לאורך חוף הים, שם כתבה חנה סנש את שירה "ההליכה לקיסריה.

"אז אנחנו לא נלחמים, קמורי, בבקשה אל תדבר אל רוח של מפולת, סנג, תפסיק לקחת את הבדיחות של אבא שלך פשוטו כמשמעו, קמורי מנסה להרגיז אותך על ידי הטענות על המיומנות המינית שלו יחד עם הפקרות של אביך .

כאן תוכל לבחור מתוכן, את מי שעונה על טעמך ועל דרישותיך ותעניק לך שירותי ליווי בנתניה בצורה הטובה ביותר ולשביעות רצונך. כל המודעות והתמונות אמתיות ומתעדכנות באופן שוטף ומהימן.

עשרות אלפי תורים נקבעו לחיסון השלישי לקורונה: "לחזור לחיים נורמליים"

"נערכנו למכירת מיליוני שתילים, הן מבחינה לוגיסטית והן מבחינה תפעולית. הסחורה נשארה על המדפים, ומכיוון שזו סחורה עם חיי מדף קצרים, רובה הלכה להשמדה. מה שהצלחנו להציל המשכנו לתחזק. הוצאנו מעט עובדים לחל"ת, וגם היו עובדים שלא יכלו להגיע בגלל שייכות לקבוצות סיכון, אבל רובם נשארו מכיוון שהיינו זקוקים לכוח אדם שימשיך לתחזק את העסק. צריך להבין שזמן הפיתוח של מוצר עתידי אצלנו הוא כארבעה שבועות לפחות. היינו צריכים כל הזמן להחליט איך להיערך קדימה, והכל על סמך ספקולציות וניהול סיכונים. זהו מצב של משבר מתגלגל". ינאי מספרת שבתקופה זו הם השתתפו בפעילות קהילתית רבה, ובעזרת שיתופי פעולה עם גופים שונים הם תרמו סחורה לבתי חולים, לניצולי שואה ולוותיקים.

חיים פרידמן - משקיע מיקרו הון סיכון ישראלי - חיים פרידמן

"דן בן אמוץ עשה מעשים מכוערים ומגונים. אין כל הסבר למעשה שלו, זולת המניע של יצר הרע"

לא מתייחסים במילה להערות שלנו באף נושא. במקום זאת - לא מפסיקים להנחית עלינו הוראות שונות ומשונות שצריך להתמודד עם משמעותן, גם אם הן לא ישימות ולא הגיונית. ומי משלם את המחיר על כל אלה? הציבור, התושבים. אזרחי מדינת ישראל. דוגמה טובה לכך ראינו בכל נושא החזרה ללימודים. פעם אחר פעם ניתנות הנחיות, ללא כל התייעצות עם הרשויות, תוך שינוי שלהן שוב ושוב, וכשחלקן לא ניתנות לביצוע מעשי. התוצאה, כידוע, היא סערה ברשויות, בלבול רב וחזרה ללימודים לא אחידה. השיא היה )נכון לכתיבת שורות אלה( במתווה הבלתי הגיוני ואפשרי שהוצע לכיתות ד'-י'. כולנו ראשי הרשויות התנגדנו לכך נחרצות, והודענו כי לא נשתף עם כך פעולה. הודענו כי צריך לחזור ללימודים בצורה מלאה בכל המקומות בהם התחלואה נמוכה. זה גם המתווה שהתקבל בסופו של דבר. חבל שלא מלכתחילה. בלב המשבר התהווה בין השלטון לרשויות נמצא הנושא התקציבי: הצורך הקריטי של רשויות בשיפוי מלא עבור הסעות "מרווחות" )מחצית מתכולת האוטובוס(, דרישות השלטון לחיטוי בתי ספר וגנים ומיגון למערכת החינוך מתקציבים שאינם קיימים, תשלום הרשויות על פינוי אשפה כפול, תשלום הרשויות לכל עובדי המגזר הציבורי אפילו אם הם יושבים בבית ועוד. כדי לממן את כל אלה, ניאלץ לקצץ בשירותים אחרים. ניאלץ להוריד מסדר היום פעילויות תרבות,

שיתוף הפעולה יכלול: • תכנית להסבת אקדמאים - שההתנסות המעשית בה תתבצע בבתי הספר שלנו (ראו במודעה) • תכנית ללימודי תואר שני לצוותי החינוך שלנו עם התמחות בתחומים המתאימים לחזון החינוכי שלנו (יצא פרסום בקרוב).